כמה אפשר לתבוע על לשון הרע, ומתי זה שווה את זה?

חוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום הנקוב בחוק, עד 50,000 ₪, ועד כפל הסכום, כלומר עד 100,000 ₪, כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע (סעיפים 7א(ב) ו-7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965). הסכומים האלה צמודים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים ב-16 בכל חודש (סעיף 7א(ה) לחוק), ולכן יש לבדוק את הסכום המעודכן במועד ההגשה בפועל ולא להסתמך על המספר הנקוב בנוסח החוק. מנגד עומדות למי שפרסם הגנות מהותיות: אמת בפרסום ועניין ציבורי (סעיף 14 לחוק), ותום לב (סעיף 15 לחוק), וההכרעה בתיקי לשון הרע נופלת לא פעם דווקא עליהן.

מה נחשב "לשון הרע" לפי החוק?

החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע בו במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; או לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו (סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965). אותו סעיף מגדיר "אדם" כיחיד או תאגיד, כך שגם עסק יכול להיפגע מלשון הרע ולתבוע בגינה. ההגדרה חלה גם כשהדברים לא נאמרו במפורש: די בכך שלשון הרע וההתייחסות לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות (סעיף 3 לחוק). לעומת זאת, לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד אינה מקימה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, וכתב אישום בגינה מוגש רק בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו (סעיף 4 לחוק).

מהו פיצוי ללא הוכחת נזק, וכמה הוא?

לשון הרע היא גם עוולה אזרחית "רגילה": פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע מהווה עוולה אזרחית (סעיף 7 לחוק), ובמסלול הזה על התובע להוכיח נזק ואת שיעורו, כמו בכל תביעת נזיקין. לצד זה, סעיף 7א(ב) לחוק מעניק לתובע כלי נוסף וייחודי: בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע בפיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪ בלי שהתובע יצטרך להוכיח נזק בפועל או את גובהו. הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, התקרה עולה לכפל הסכום, כלומר עד 100,000 ₪ (סעיף 7א(ג) לחוק). שני הסכומים צמודים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים ב-16 בכל חודש, כשמדד הבסיס הוא מדד ספטמבר 1998 (סעיף 7א(ה) לחוק), כך שהסכום הנקוב בנוסח החוק עצמו אינו הסכום שבתוקף היום: יש לבדוק את הסכום המעודכן במועד הגשת התביעה מול פרסום רשמי או עורך דין, ולא להסתמך על מספר קבוע. חשוב גם לדעת שפיצוי ללא הוכחת נזק לפי הסעיף לא יינתן יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד) לחוק). ולבסוף, הסכומים האלה הם תקרות ולא סכומים אוטומטיים: הסעיף מנוסח כרשות שנתונה לבית המשפט, והוא מפעיל שיקול דעת בקביעת הפיצוי בפועל.

מה ההגנות שעומדות למי שפרסם?

מרבית תיקי לשון הרע לא מוכרעים בשאלה אם הפרסום פגע, אלא בשאלה אם עומדת למפרסם הגנה. שלוש ההגנות המרכזיות בחוק:

• אמת בפרסום ועניין ציבורי (סעיף 14 לחוק): הגנה טובה כשהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני היסודות נדרשים במצטבר, ועל הטוען להגנה להוכיח את שניהם. ההגנה לא תישלל רק משום שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
• תום לב (סעיף 15 לחוק): הגנה שחלה רק אם הפרסום נעשה בתום לב באחת מהנסיבות המנויות בסעיף, למשל כשחובה חוקית, מוסרית או חברתית הטילה על המפרסם לפרסם (סעיף 15(2)), כשהפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי (סעיף 15(4)), או כשהיה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית (סעיף 15(9)).
• נטל ההוכחה בתום לב (סעיף 16 לחוק): הוכיח הנתבע שפרסם באחת הנסיבות שבסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שפעל בתום לב. מנגד, חזקה שפעל שלא בתום לב אם הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו, אם לא נקט אמצעים סבירים לבדוק אם הוא אמת, או אם התכוון לפגוע במידה גדולה מהסבירה.
• פרסומים מותרים (סעיף 13 לחוק): רשימה סגורה של פרסומים שאינם משמשים עילה למשפט כלל, למשל פרסום בישיבת הממשלה, פרסום של שופט או בעל דין תוך כדי דיון, ודין וחשבון נכון והוגן על ישיבה פומבית של אותו דיון.
• שלילת הגנת תום הלב כשלא פורסם תיקון (סעיף 17 לחוק): פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, לא תעמוד הגנת תום לב לעורך, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת, אם הנפגע דרש מהם בדרישה חתומה לפרסם תיקון או הכחשה והם לא פרסמו אותם בכותרת מתאימה, במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה.

פרסום ברשת חברתית: שיתוף ולייק נחשבים פרסום?

החוק נחקק עוד לפני עידן הרשתות החברתיות, אבל ההגדרה של "פרסום" בסעיף 2 לחוק נוסחה בלשון רחבה וטכנולוגית ניטרלית: בעל פה, בכתב, בדפוס, ציור, דמות, תנועה, צליל, "וכל אמצעי אחר" (סעיף 2(א) לחוק). הניסוח הפתוח הזה מאפשר להחיל את החוק על פוסט, תגובה, סטורי או הודעה בקבוצת וואטסאפ, בדיוק כפי שהוא חל על כתבה בעיתון. בכל מקרה, כדי שדבר ייחשב פרסום הוא צריך להיות מיועד לאדם זולת הנפגע ולהגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע, או להיות בכתב שלפי הנסיבות עשוי היה להגיע לאדם זולת הנפגע (סעיף 2(ב) לחוק). עם זאת, החוק אינו קובע במפורש אם שיתוף מחדש של פרסום, או לחיצת לייק על פרסום שכתב מישהו אחר, נחשבים "פרסום" באותו אופן; אין בחוק הוראה ייעודית לכך. אין להסתמך על כלל גורף לפיו "כל שיתוף או לייק הוא פרסום", וגם אין להניח את ההפך: ההכרעה תלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה.

כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע?

לחוק איסור לשון הרע אין הוראת התיישנות משלו לתביעה האזרחית, ולכן חל הכלל הכללי שבחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958: תקופת ההתיישנות לתביעה שאינה במקרקעין, ותביעת לשון הרע היא כזו, עומדת על שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות), והיא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6 לחוק). זה מועד ארוך יחסית, אבל אין טעם לחכות: ככל שעובר זמן, קשה יותר לשמר ראיות לפרסום, כגון צילומי מסך עם חותמת זמן ורשימת נחשפים ידועה, ולהוכיח את היקף התפוצה בפועל.

אפשר להגיש בתביעות קטנות?

תביעת לשון הרע אינה שונה משאר התביעות האזרחיות מבחינת הזכאות למסלול תביעות קטנות: בית משפט לתביעות קטנות דן בתביעה אזרחית שהגיש יחיד, לא תאגיד, לתשלום סכום שאינו עולה על התקרה, שעומדת בשנת 2026 על 39,900 ₪ (סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984). כשמסתפקים בפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א, זה יתרון ממשי: אין צורך להביא ראיות מורכבות לגובה הנזק, רק להוכיח שהתקיימו יסודות הסעיף. יחד עם זאת, אם התקרה הרלוונטית היא כפל הסכום לפי סעיף 7א(ג) והפגיעה משמעותית, המסלול חוסם: בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לפסוק מעל התקרה, וסעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע קובע שפיצוי ללא הוכחת נזק לא יינתן יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע. מי שמעדיף לתבוע את מלוא הסכום רשאי להגיש את אותה תביעה לבית משפט אחר במקום לבית משפט לתביעות קטנות (סעיף 61(1) לחוק בתי המשפט). בית המשפט גם רשאי שלא לדון בתביעה במסלול הקטנות ולהעביר אותה לבית משפט שלום אם ראה שהדיון בה אינו מתאים למסלול (סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט), למשל כשמורכבות ההוכחה או השאלות המשפטיות חורגות מהמתכונת המקוצרת. את סדר הפעולות במסלול הזה, מהכנת התביעה ועד הדיון, ריכזנו במדריך /content/guides/how-to-file-small-claim-israel, ואפשר לבדוק מראש איזה בית משפט מוסמך לפי מקום הנתבע ב-/where-to-sue.

מה שולחים לפני התביעה?

אין חובה כללית בדין לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעת לשון הרע, אבל יש לכך שני יתרונות מעשיים. הראשון: אם הפרסום מקורו בכלי תקשורת, פנייה בדרישת תיקון או הכחשה שלא נענתה שוללת מהעורך ומהאחראים לפרסום את הגנת תום הלב לפי סעיף 17 לחוק, ומחזקת בכך את מצבו של הנפגע בתביעה. השני: מכתב שמפרט את הפרסום, את מקום ומועד הפרסום ואת הדרישה לחדול ולהסיר, יוצר תיעוד מסודר של מועד הפנייה ושל תוכנה, שיכול לשמש ראיה בהמשך. אפשר לקרוא איך בונים מכתב כזה במדריך /content/guides/warning-letter-before-lawsuit. כשהפגיעה נמשכת, למשל פרסום שעדיין באוויר, או כשהצד השני הוא גוף תקשורת, לרוב כדאי להיוועץ בעורך דין לפני שליחת הפנייה ב-/need-a-lawyer, כדי שהניסוח לא ייצור בעצמו חשיפה נוספת.