יחיד יכול להגיש תביעה קטנה נגד חברה, גם אם חברה אינה יכולה להגיש תביעה קטנה בעצמה (סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984). התקרה היא 39,900 ₪ נכון ל-2026, והאגרה 1% מסכום התביעה, מינימום 50 ₪. את התביעה מגישים לפי מקום העסק של הנתבעת או מקום המעשה (תקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל״ז-1976), וסעיף שיפוט בחוזה של החברה אינו מחייב כאן. המדריך הזה מניח שכבר קראתם על שלבי ההגשה הכלליים (/content/guides/how-to-file-small-claim-israel), ומתמקד במה שמשתנה כשהנתבעת היא חברה או חברת ביטוח.
אפשר להגיש תביעה קטנה נגד חברה?
כן. סעיף 60(א) לחוק בתי המשפט קובע שבית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד, לתשלום סכום שאינו עולה על 39,900 ₪ (הסכום המקורי בחוק, 30,000 ₪ נכון לאוגוסט 2008, מתואם מעת לעת; זהו הסכום בתוקף ל-2026), או למתן צו להחלפת מצרך, לתיקונו או לביטול עסקה בשווי דומה. הסעיף מגביל את זהות התובע בלבד: הוא חייב להיות יחיד, ולכן תאגיד אינו יכול להגיש תביעה במסלול הזה בעצמו. אין הגבלה מקבילה על זהות הנתבע. חברה, עמותה, רשות ציבורית וגם חברת ביטוח יכולות להיות נתבעות בתביעה קטנה בדיוק כמו נתבע יחיד, ובפועל זהו אחד השימושים הנפוצים במסלול: לקוח מול ספק, שוכר מול חברת ניהול, מבוטח מול חברת ביטוח. שתי הסתייגויות שהסעיף כן קובע נוגעות לתביעה עצמה ולא לנתבע: היא לא יכולה להיות לפי זכות שהומחתה או שהוסבה, והיא לא יכולה להיות בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר (סעיף 60(א) סיפה).
חברת ביטוח אינה שונה מכל חברה אחרת מבחינת כללי המסלול: אותה תקרה, אותה אגרה, אותם כללי המצאה ואותם כללי דיון. ההבדל היחיד הוא שהעילה נגד חברת ביטוח נשענת לרוב על פוליסה ועל חוק חוזה הביטוח, ולא על חוזה מכר או שירות רגיל, כך שכדאי לצרף לכתב התביעה את הפוליסה ואת תכתובת הדחייה של התביעה מטעם החברה כבר בשלב ההגשה (תקנה 3(ד)(1) מחייבת לצרף כל מסמך שמסתמכים עליו).
איך מוצאים את השם המדויק, מספר החברה והמען למסירה?
כותרת כתב התביעה חייבת לכלול את שם הנתבע ומספר הזהות שלו אם ניתן לבררו, ואם הנתבע הוא תאגיד גם את מספר הרישום שלו, וכן את מען מגוריו או מען עסקו ופרטי ההתקשרות עימו (תקנה 3(ב)(3)-(4) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, בנוסח שחל על הליכים שנפתחו מ-11.4.2025). כשהנתבעת היא חברה, פירוש הדבר הוא השם המדויק כפי שהוא רשום, מספר החברה (ח״פ), והמען הרשום שלה. תביעה שמוגשת נגד שם מסחרי או כינוי בלבד, בלי הפרטים המדויקים, עלולה להתעכב בשלב ההמצאה. את הפרטים האלה מפרסם רשם החברות בחינם: מרשם החברות כולל לכל תאגיד את מספרו, שמו, סוגו, סטטוסו, סימון חברה מפרה וכתובתו (מאגר החברות של רשם החברות ב-data.gov.il), ואפשר לחפש בו דרך אתר גיידסטאר, אתר התאגידים של ישראל של רשות התאגידים במשרד המשפטים. אם החברה משתמשת בכתובת סניף שונה מהמען הרשום, אפשר להמציא גם לפי מקום עסקה בפועל, ולא רק לפי הכתובת הרשומה ברשם.
באיזה בית משפט מגישים כשהחברה בעיר אחרת?
מקום השיפוט בתביעות קטנות נקבע לפי כלל ייעודי בתקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, ולא לפי הכלל האזרחי הרגיל: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, או בתביעה שכנגד, מקום הגשת התביעה המקורית. כשהנתבעת היא חברה, ״מקום עסקה״ יכול להיות הסניף שבו נערכה העסקה, ולא רק המשרד הראשי או הכתובת הרשומה. אם קניתם מוצר או שירות מסניף מקומי של רשת ארצית, אפשר להגיש באזור השיפוט של אותו סניף. בתובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט חל כלל נפרד בתקנה 2(ב): התביעה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, או מקום מגוריכם או מקום עסקכם שלכם, ואלה האפשרויות היחידות. כלומר לרכישה מקוונת נפתחת אפשרות להגיש קרוב לבית, אבל העוגן של ״מקום המעשה״ אינו זמין שם. כדי לבדוק מראש לאיזה בית משפט מוסמכת כתובת מסוימת, אפשר להשתמש בכלי ״איפה מגישים תביעה״ באתר (/where-to-sue) שממפה 1,298 יישובים לבית המשפט המוסמך שלהם.
סעיף השיפוט בחוזה של החברה: האם הוא מחייב?
חברות רבות מוסיפות לחוזה סעיף מהסוג ״מקום השיפוט הבלעדי בכל הקשור לחוזה זה יהיה בבתי המשפט המוסמכים בתל אביב-יפו״. סעיף כזה תקף ומחייב בתביעה אזרחית רגילה, אבל לא בתביעה קטנה. תקנה 2(א) פותחת במפורש במילים ״והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין״, ומקור הסמכות לכך הוא סעיף 67 לחוק בתי המשפט, שמסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיחול על אף כל הסכם בין הצדדים. במילים אחרות: אם החברה בעיר אחרת מזו שכתובה בחוזה כמקום שיפוט, ותביעתכם עומדת בתנאי המסלול, אתם רשאים להגיש במקום עסקה בפועל של החברה או במקום המעשה, בלי קשר לסעיף בחוזה.
המלכודת של סעיף השיפוט
אל תניחו שסעיף שיפוט בחוזה של החברה קובע לאן להגיש תביעה קטנה. תקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות גוברת על כל הסכם בין הצדדים, מכוח סעיף 67 לחוק בתי המשפט. בדקו את מקום עסקה בפועל של החברה או את מקום המעשה, לא את מה שכתוב בסעיף השיפוט.
כמה עולה, ואיך מחשבים את האגרה?
האגרה בתביעה קטנה, גם כשהנתבעת חברה, היא 1% משווי התביעה, לא פחות מ-50 ₪, כשהסכום מעוגל כלפי מעלה למכפלה של 5 ₪ (תקנה 6(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות). התקרה למסלול היא 39,900 ₪ (סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט), ולכן האגרה המרבית האפשרית היא כ-400 ₪. הטבלה הבאה ממחישה את החישוב על סכומי תביעה נפוצים. פירוט מלא של אגרות בית משפט בכל הערכאות, לא רק במסלול הקטן, נמצא ב-/content/guides/court-fees-israel-2026.
אגרת תביעה קטנה לפי סכום התביעה (1% מהסכום, מינימום 50 ₪, עיגול ל-5 ₪ הקרובים)
| סכום התביעה | 1% מהסכום | אגרה בפועל |
|---|---|---|
| 1,000 ₪ | 10 ₪ | 50 ₪ (מינימום) |
| 5,000 ₪ | 50 ₪ | 50 ₪ |
| 10,000 ₪ | 100 ₪ | 100 ₪ |
| 20,000 ₪ | 200 ₪ | 200 ₪ |
| 30,000 ₪ | 300 ₪ | 300 ₪ |
| 39,900 ₪ (התקרה) | 399 ₪ | 400 ₪ (עיגול כלפי מעלה) |
מי שזכאי לפטור מאגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007, פטור גם באגרת תביעה קטנה (תקנה 6(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות). האגרה משולמת עם ההגשה, ואי תשלומה אינו מבטל בדיעבד פעולה שכבר עשה בית המשפט, אך בפועל בית המשפט לא ייזקק לתביעה שלא שולמה בעדה אגרה (תקנה 6(א)).
מה קורה אם החברה לא מגיעה לדיון?
אם החברה כלל לא הגישה כתב הגנה במועד, בית המשפט ייתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, אלא אם ראה שמן הצדק לזמן את הצדדים למרות זאת (תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות). אם כתב הגנה הוגש אך נציג החברה לא התייצב לדיון עצמו, חל כלל אי-ההתייצבות בתקנה 11: אם התובע כן התייצב והנתבעת לא, בית המשפט ייתן פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בו. אם איש מהצדדים לא התייצב, התביעה תימחק. חשוב לדעת שההפך גם נכון: אם נציג החברה כן הופיע והתובע לא, התביעה תידחה (תקנה 11), וככלל דחייה חמורה יותר ממחיקה, משום שהיא יוצרת מעשה בית דין וחוסמת הגשה מחדש של אותה עילה. ייצוג בעל דין, כולל חברה, על ידי עורך דין בבית משפט לתביעות קטנות מותר רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט), כך שברוב המקרים גם החברה תופיע באמצעות עובד או נציג מטעמה ולא באמצעות עורך דין.
אחרי פסק הדין: איך גובים מחברה?
פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור רק ברשות שופט של בית משפט מחוזי, והערעור יידון בשופט אחד (סעיף 64 לחוק בתי המשפט). אם החברה אינה משלמת מרצון לאחר שחלף המועד להשגה על פסק הדין, פסק הדין עצמו הוא האסמכתה: אפשר לפתוח בו תיק בהוצאה לפועל ולגבות את החוב באמצעי האכיפה העומדים לרשות הזוכה, בלי צורך בהליך הוכחה נוסף. מכיוון שגבייה בפועל תלויה במצבה הכלכלי של החברה, כדאי לבדוק מראש במרשם החברות את סטטוס החברה (פעילה, בפירוק, מחוקה, או מסומנת כמפרה), עוד לפני ההגשה. אם הסכום גבוה מהתקרה, או שהחברה מתגוננת בטענות מורכבות (למשל דחיית ביטוח על בסיס חריג בפוליסה), זה השלב לשקול היוועצות עם עורך דין (/need-a-lawyer) לפני שממשיכים לבד.
שאלות ותשובות
תביעה קטנה נגד חברה, איפה מגישים אותה?
לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום עסקה של החברה (כולל סניף רלוונטי) או מקום המעשה שבשלו התביעה, לפי תקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות. אפשר לבדוק את בית המשפט המוסמך לפי כתובת ב-/where-to-sue.
אפשר להגיש תביעה קטנה נגד חברת ביטוח?
כן. חברת ביטוח היא חברה לכל דבר ועניין לצורך המסלול, ואותם כללים חלים: תקרה של 39,900 ₪, אגרה של 1% מינימום 50 ₪, וכללי מקום שיפוט זהים. כדאי לצרף את הפוליסה ואת מכתב הדחייה של החברה לכתב התביעה.
איך מוצאים את הכתובת המדויקת של חברה כדי לתבוע אותה?
מרשם החברות של רשם החברות מפרסם בחינם לכל תאגיד את מספרו, שמו הרשום, סוגו, סטטוסו וכתובתו. אפשר לחפש בו דרך אתר גיידסטאר, אתר התאגידים של ישראל של רשות התאגידים במשרד המשפטים, ולקבל את השם המדויק, מספר החברה (ח״פ) והמען הרשום.
החברה לא הגיעה לדיון בתביעה קטנה, מה קורה עכשיו?
אם התובע התייצב והנתבעת לא, בית המשפט ייתן פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר על אמיתות האמור בו (תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות). אם גם התובע לא הגיע, התביעה תימחק.
סעיף שיפוט בחוזה שקובע עיר מסוימת, מחייב אותי להגיש שם דווקא?
לא. תקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות קובעת שמקום השיפוט חל על אף כל הסכם בין הצדדים, מכוח סעיף 67 לחוק בתי המשפט. אפשר להגיש לפי מקום עסקה בפועל של החברה או מקום המעשה, גם אם החוזה קובע עיר אחרת.
הבהרה
המידע במאמר זה הוא מידע משפטי כללי בלבד, נכון למועד הפרסום, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ של עורך דין. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולפני קבלת החלטה מומלץ להיוועץ בעורך דין.